על מתכון לאורז ופרדוקס אסיאתי עתיק יומין

ישנם כל כך הרבה פרדוקסים בתרבויות שונות  וטובי ה"מומחים" מנסים ליישב אותם כבר שנים רבות. אני מצידי החלטתי לחקור חלק מהפרדוקסים האלו ובכתבה הבאה אתמקד באחד המפורסמים שבהם: "איך קורה שהאסייתים אוכלים כל כך הרבה אורז ועדיין נשארים רזים?", הרי השמועות אומרות שצריכה מוגברת של אורז יוצרת עצירות. אורז נחשב פחמימה ופחמימה זה שומן, אז איך זה מסתדר עם המציאות, אם כך?

אבל לפני שאנסה לפתור את הפרדוקס האסייתי אציג עוד כמה כאלו שמדירים שינה מטובי הדיאטנים ומבלבלים את מיטב חוקרי התזונה שבעולם.

מחד, יש את הפרדוקס הצרפתי שלא מצליח להסביר כיצד צורך הצרפתי הממוצע חמאה, גבינת ברי וקונפי ברווז בעוד שיעור התקפי הלב בקרב הצרפתים נמוך מאוד. מאידך, איך ניתן להסביר שהתפריט של הישראלי הממוצע כל כך עשיר באומגה ולמרות זאת, יש עלייה חדה בשיעור חולי הלב בישראל?!.

אז אפשר להמשיך ולהסתכל על הנתונים היבשים ולהשתהות ולתהות, אבל גם אפשר לחשוב שוב על הנחות היסוד שלנו ולבחון אותן מחדש. אולי מזון עשיר באומגה הוא לא הפתרון למחלות לב וייתכן מאוד שחמאה וגבינת ברי הם לא הגורם מספר אחת לאוטם שריר הלב. אולי??!!?!

יישוב "הפרדוקס" האסייתי

דבר ראשון יצאתי לבדוק האם האסייתים אכן אוכלים יותר אורז מאיתנו. ממחקרים שקראתי גיליתי שזה נכון. הם אוכלים אורז כמנה עיקרית וכן כתוספת ואין ספק שזה המצרך הכי פופולארי באסיה. אבל כמו שאני קורא תיגר על הנחות היסוד של הפרדוקס הצרפתי והישראלי, כך אני עושה גם בכל מה שנוגע לזה האסייתי.

טיילתי באמריקה, באירופה, בישראל וגם טיילתי לא מעט במזרח הרחוק, והבנתי כמה דברים מעניינים:

–    גיליתי שהאסייתים הולכים יותר, והם הולכים הרבה יותר מהר. בניגוד לישראלים, אמריקנים ולאזרחי מדינות מערביות נוספות שכדי להגיע ממקום למקום משתמשים באמצעי תחבורה ממונעים, האסייתים משתמשים בשתי הרגליים שלהם. כך הם שורפים יותר קלוריות מהאדם המערבי הממוצע.

–    עוד גיליתי שלאוכל האסייתי המסורתי ערך תזונתי גבוה יותר מזה של האוכל המערבי. מנות הדגל במסעדות אסיאתיות הם מרקים תוצרת בית, דגים, מאכלי ים, אורז, ירקות טריים, נתחי בשר, פירות, שורשים, עשבי תיבול וכן, וגם מיני חרקים וזוחלים. זה בניגוד גמור להמבורגרים, לטוגנים, נקניקיות, ממתקים, עוגות, לחמים, שוקולדים והרבה מאוד סוכר  ושמן שמרכיבים את התפריט המערבי.

–    פחות חיטה, יותר אורז. גם אורז וגם חיטה הם דגנים, ובשניהם יש כמות מסוימת של גלוקוז. אך אם נעמיד את שני הדגנים על הספקטרום נגלה שהחיטה עמוסה בגלוקוז ונמצאת בקוטב אחד ואילו האורז נמצא בצד הנגדי על הציר. האורז נחשב למקור טוב לגלוקוז שאינו רעיל וזאת בניגוד לחיטה.

אז האם יש פרדוקס אסייתי???! כנראה שגם כאן אין ממש פרדוקס ואין מה ליישב. אם גם אתם תלכו יותר ויותר מהר מכפי שהלכתם עד כה, אם תבחרו במזונות בעלי ערך תזונתי גבוה ותצרכו פחות חיטה ויותר אורז, תוכלו גם אתם להיות רזים ובריאים יותר.

ונסיים עם….

מתכון לאורז אסייתי מוקפץ:

המצרכים הדרושים:

1 כוס נבטים.

1 כוס רצועות גזר.

1 כוס אורז.

1-2 גבעולי בצל ירוק.

250 גרם טופו.

1.4 כוס רוטב סויה.

1 ביצה.

2-3 כפות שמן.

קורט סוכר.

מלח.

פלפל.

הוראות הכנה:

מחממים מחבת ווק ומוסיפים אליה את השמן וביצה שטרפנו. לאחר מכן, מוסיפים טופו ואורז. לוקחים חצי כמות הבצל הירוק, הנבטים, הגזר והסויה ומקפיצים. מוסיפים את התיבול: מלח, פלפל, קורט סוכר וממשיכים להקפיץ ולערבב עד שהאורז מוכן. לבסוף מוסיפים את שאר הירקות שנותרו ומקפיצים עוד מספר דקות, וזהו מוכן. בתאבון!

רוצים עוד מתכון לאורז? יש עוד המון, באתר של סוגת!

© 2019 טוב לדעת. All rights reserved.

אתר "טוב לדעת" מכיל טיפים, המלצות, עצות ומדריכים שטוב לדעת ושנכתבו ע"י הגולשים או ע"י מומחים בכל תחום.
חשוב לדעת: המידע המופיע באתר אינו תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע מתאימים במצב שיש צורך בהתייעצות כזו.
כותבים נבחרים: GOODSTUFF