הרבה פעמים, יש דיון בשאלה האם מעבר של אנשי ציבור, נבחרים, מהשירות הציבורי לשירות הפרטי הוא נכון. הרי אדם נבחר לתפקיד מסוים, צובר כוח, ידע, יכולות, ואז הוא עובר לשירות הפרטי ושם הוא יכול להשתמש במה שצבר בשירות הציבורי, בין אם זה לטובתו או לטובת החברה בה הוא עובד.
הדיון הוא לא חדש וצריך לומר, הוא לא נעשה רק בישראל אלא גם במקומות אחרים בעולם. ישנם מקרים שאכן אנשים ניצלו לרעה את המעבר הזה, בין אם זה לצרכים אישיים ובין אם זה לצרכים אחרים, מה שהוביל לא פעם אפילו לחדרי חקירות. אך באופן עקרוני ועל פי רוב, יש יתרונות רבים בתהליך הזה.
דוגמא טובה לכך הוא דוד בן הרוש יבנה. מי שכיהן בתפקידים שונים בעיריית יבנה ולימים גם היה ראש העיר. עם סיום כהונתו, קיבל תפקיד בנמל אשדוד. מעצם זה שהוא ניהל עיר כמו יבנה, ניהל אנשים, ידע להתהוות דרך ולהפיק תוכניות ופרויקטים שונים, הרי שאת כישוריו השונים הוא ידע להביא גם לנמל ולהשתמש בהם לטובת המקום ולטובת הכלל, בין אם זה העובדים ובין אם זה הלקוחות.
מדוע המעבר הוא חיובי?
תחילה צריך לומר, אי אפשר למנוע מאנשים לא לעבור מהשירות הציבורי לשירות הפרטי ואי אפשר למנוע מהם תעסוקה בתנאים טובים.
אך מעבר לזה, המעבר הוא חיוני וטוב, מאחר ואנחנו רוצים שאנשים עם כישורים ויכולות כמו של דוד בן הרוש יבנה יגיעו לשוק הפרטי ויובילו אותו קדימה. אם אדם הצליח בשירות הציבורי, נרצה שהוא יעשה את זה גם בשוק הפרטי. מעבר לזה, אם אדם ניהל פרויקטים ותוכניות גדולות בשוק הציבורי, סביר להניח שהוא יהיה מסוגל לעשות את זה גם בשוק הפרטי בהצלחה גדולה.