הדבר הטבעי ביותר למכור הוא להשתמש בסמים. רובנו, על מנת להתנזר משימוש בכל הכימיקלים שמשנים את מצב הרוח והתודעה, צריכים להתנסות בשינוים גופניים, נפשיים, רגשיים ורוחניים קיצוניים. שנים עשרה הצעדים של אנ-איי מציעים לנו דרך לשינוי. כפי שמישהו אמר: "את/ה כנראה תוכל/י להתנקות רק באמצעות הגעה לפגישות. אבל אם תרצה/י להישאר נקי ולחוות החלמה, תצטרך/י ליישם את שנים עשרה הצעדים." זה יותר ממה שנוכל לעשות בעצמנו. בחברותא של אנ.איי, אנחנו תומכים אחד בשני במאמצינו ללמוד וליישם דרך חיים חדשה שתשמור עלינו בריאים וחופשיים משימוש בסמים.
בפגישה הראשונה שלך, תפגוש/י אנשים עם תקופות ניקיון שונות. אולי לא תבין/י איך הם יכולים להישאר נקיים כל הזמן הזה. אם תמשיך/י לבוא לפגישות אנ.איי. ותישאר/י נקי/ה, תגיע/י להבנה איך זה עובד. יש כבוד ואכפתיות הדדית בין מכורים נקיים מפני שכולנו התגברנו על האומללות של ההתמכרות. אנחנו אוהבים ותומכים אחד בשני בהחלמתנו. התוכנית של אנ.איי. מורכבת מעקרונות רוחניים אותם מצאנו מועילים כדי להישאר נקיים. לא תידרש/י לדבר, אבל תקבל/י הרבה עצות. החברותא נותנת לנו הזדמנות לתת לך את מה שמצאנו: דרך נקייה לחיות. אנחנו יודעים שעלינו "לתת כדי לשמור על מה שיש לנו".
אז, ברוך/ה הבא/ה! אנחנו שמחים שהגעת לפה, ומקווים שתחליט/י להישאר. חשוב שתדע/י שתשמע/י את המושג אלוהים מוזכר בפגישות אנ.איי. אנחנו מתייחסים לכוח גדול מאיתנו שהופך את הבלתי אפשרי לאפשרי. אנחנו מצאנו את הכוח הזה כאן, באנ.איי. בתוכנית, בפגישות, ובאנשים. זהו העיקרון הרוחני שעוזר לנו להישאר נקיים מסמים יום אחר יום; וכאשר יום זה ארוך מדי, אז דקה אחרי דקה. יחד אנחנו יכולים לעשות מה שלא יכולנו לעשות לבד. אנחנו מזמינים אותך להשתמש בכוח ובתקווה שלנו עד שתמצא כוח ותקווה משל עצמך. יגיע היום שבו אולי גם את/ה תרצה לשתף מישהו אחר במה שניתן לך בחינם.
להגיע לתחתית
הסמים נתנו לנו את התחושה שאנו יכולים להתמודד עם כל מצב שעלול להתפתח. עם זאת, נוכחנו שהשימוש בסמים הוא הסיבה העיקרית לכמה מהמכות הקשות ביותר שנחתו עלינו. אחדים מאתנו עלולים לבלות את שארית חייהם בכלא בגלל פשע הקשור בסמים.
היה עלינו להגיע לתחתית שלנו כדי שנהיה מוכנים להפסיק. לבסוף, בשלב האחרון של התמכרותנו נאלצנו לחפש עזרה. לא יכולנו עוד שלא לראות את ההרס, האסון, והאשליה של השימוש שלנו. היה קשה להמשיך להתכחש להתמכרותנו כאשר הבעיות ניצבו מולנו פנים אל פנים.
אחדים מאתנו ראו לראשונה את השפעת ההתמכרות שלנו על האנשים הקרובים לנו ביותר. היינו תלויים בהם מאד, שישאו אותנו בדרכי-החיים. חשנו כעס, אכזבה וכאב כאשר הם פנו לעיסוקים, חברים ואהובים אחרים. התחרטנו על העבר, פחדנו מהעתיד, ולא היינו נלהבים במיוחד מההווה. לאחר שנים של תעייה, היינו אומללים יותר ופחות שבעי-רצון, מכפי שהיינו כשכל זה החל.
ההתמכרות שיעבדה אותנו. היינו אסירים של הראש שלנו ודנו עצמנו לחובה בגלל רגשות-האשם שלנו. ותרנו על התקווה שאי-פעם נוכל להפסיק להשתמש בסמים. ניסיונותינו להישאר נקיים נכשלו תמיד וגרמו לנו אומללות וכאב.
בתור מכורים, יש לנו מחלה חשוכת-מרפא הנקראת התמכרות. מחלה כרונית, מחמירה וקטלנית. אבל זו מחלה שאפשר לטפל בה. אנו חשים שעל כל אחד לשאול את עצמו "האם אני מכור?" איך קיבלנו את המחלה, זה לא חשוב כרגע. אנו עוסקים בהחלמה.
אנו מתחילים לטפל בהתמכרות שלנו בכך שאנו לא משתמשים. רבים מאתנו חיפשו תשובות אך נכשלו במציאת פתרון שעובד עד שמצאנו זה את זה. ברגע שאנו מזהים עצמנו כמכורים, העזרה אפשרית. אנו יכולים לראות מעט מעצמנו בכל מכור ומכור, ולראות מעט מהם בנו. הבנה זו מאפשרת לנו לעזור אחד לשני. העתיד נראה חסר-תקווה עד שמצאנו מכורים נקיים שהיו מוכנים לשתף אותנו בניסיונם. ההתכחשות להתמכרות שלנו גרמה לכך שנמשיך להיות חולים. ההודאה הכנה בהתמכרותנו איפשרה לנו להפסיק להשתמש. החברים במכורים אנונימיים סיפרו לנו שהם מכורים מחלימים אשר למדו לחיות ללא סמים. אם הם יכלו לעשות זאת, גם אנחנו יכולים.