לחיות עוד יום אחד אצל ההורים זה קשה אבל עבור ישראלים רבים זה המצב. שוק הנדל"ן מרקיע שחקים ומחירי הנדל"ן ממשיכים לעלות, והישועה לא נראית באופק הקרוב.
מחירי הנדל"ן עולים מכמה סיבות: כניסה מאסיבית של משקיעי נדל"ן שרוכשים דירות כאפיק השקעה, העדר רגולציה ממשלתית, מחירי קרקעות מופקעים ועוד. לכישלון המהדהד הזה של שוק הנדל"ן הישראלי יש אבא, אימא, אחות ואפילו סבתא, ונראה שאף אחד לא עושה הרבה כדי לשנות (למרות שכחלון טוען שהוא מנסה ושבסוף הוא גם יצליח).
הזוגות הצעירים בישראל אמנם חיכו הרבה זמן שהמחירים ירדו, אבל הגיעו למסקנה שאם לא עכשיו אימתי. המחירים רק ממשיכים לעלות ועדיף לרכוש דירה כבר עכשיו כי מחר המחירים כבר יעלו עוד יותר…
אז נכון הרבה ישראלים ישנים בחדר הפנוי אצל ההורים או ביחידת הדיור וזה אכן נחמד לכמה רגעים לחזור לחיקם האוהב של אבא ואימא, אבל כשעובר שבוע ועובר עוד חודש ואין אופק, מתחילים לחפש פתרונות.
מה בסך הכול אנחנו מבקשים?
כששאולים את הישראלים על מה הם חולמים מגלים נתונים מעניינים מאוד. מסתבר שרוב המשפחות הישראליות לא רוצות יותר מדי בכל מה שנוגע לבית החלומות שלהם. רבים מעידים על כך שדירה בת 4 חדרים תספיק להם ולמשפחתם, אולם גם כאלו שכבר השיגו את דירת ה- 4 חדרים שלהם, ויש לא מעט כאלו, עדיין לא כל כך מרוצים מהמיקום של הנכס.
החלום הישראלי (קצת בדומה לחלום האמריקני) היה ונותר בית עם גינה קטנה. כמו כן עולה שרובינו רוצים לגור באזור גוש דן ואזור השרון. כלומר, באזורי הביקוש. וכאן דברים מתחילים להסתבך. כי גם אנשים שכבר השיגו את הדירה שלהם, מרגישים מתוסכלים ומנסים לעשות מאמץ להגיע לאזורי הביקוש. מצבם אמנם טוב יותר מאלו שעדיין לא הצליחו לרכוש דירה בכלל, אך תחושת התסכול מלווה אותם באופן יומיומי; כשהם נוסעים שעה הלוך ושעה חזור – לעבודה, כשהם צריכים לארוז מזוודה כשהם נוסעים לסוף שבוע אצל ההורים, כשהם עומדים בפקקים וכשהם יוצאים לבילויים.
"מחוסרי דיור" שגרים אצל ההורים והמבקשים לשפר דיור מתוסכלים, כפי שציינו, אבל בישראל כמו בישראל יש קומבינציות שמאפשרות לחלקים באוכלוסיה להסתדר. אחת מהן היא קבוצת רכישה.
אז מה בעצם הסיפור של קבוצות רכישה?
קבוצת רכישה בענף הנדל"ן זוהי קבוצה של מספר אנשים מאורגנים שמעוניינים לרכוש דירה באותו אזור ובאותה שכונה. כקבוצה מאוחדת הם יוצרים כוח קנייה גדול שיכול לשאת ולתת עם קבלנים, ספקים ובעלי מקצוע במטרה להוזיל עלויות תכנון, בניה ועיצוב.
הרעיון של קבוצות רכישה הוא אדיר. הוא מאחד אנשים בודדים לכדי קבוצות מאוגדות שיש להן מטרה משותפת ומעביר את הכוח לידיים של הרוכשים (לכאורה), שאחרת היו ניצבים לבדם מול טייקוני נדל"ן משופשפים ומיומנים. ממש רעיון סוציאלי ושיוויוני. ואכן קמו לפני כמה שנים כמה קבוצות רכישה נדל"ניות שהצליחו לעשות רעש גדול בציבור.
אולם לאחרונה אנחנו רואים שהרעיון הזה לא כל כך צלח בישראל. כפי שציינו הרעיון הוא נהדר. אולם הביצוע שלו בישראל קצת עקום. מסתבר שכדי להוריד עלויות קבוצות הרכישה משתפות פעולה עם בעלי מקצוע לא מן האיכותיים ביותר, שהן מתקשות לקבל כל מיני אישורים מהעיריות והמועצות המקומיות, שיש לא מעט מלחמות בתוך הקבוצות רכישה (משפחה אחת רוצה מטבח ונציאני ואחרת רוצה מטבח בסגנון אנגלי עתיק, אחת רוצה חלונות חשמליים ומשפחה אחרת רוצה חלונות פרופיל בלגי מה שמייקר את העלויות), שמנהיגי קבוצות הרכישה/היזמים הם לא תמיד העפרונות הכי חדים בקלמר והכי גרוע – שבסופו של יום משלמים חברי קבוצת הרכישה את אותו הסכום לו היו רוכשים דירה בצורה המסורתית.
אנחנו אומרים כן לקבוצות רכישה, זה רעיון נפלא, אבל חשוב לעשות את זה כמו שצריך. בליווי מקצועי, בהנהגת בעלי ניסיון בתחום, עם חומרי גלם איכותיים ועם תכנון פיננסי והנדסי חכם ונבון. כי מה בסך הכל אנחנו מבקשים?