אין דבר מרגש יותר מאווירת שישי אחה"צ. השקט שמציף את הרחובות, ניחוחות הבישול שממלאים את האוויר בשכונה, ויותר מכל להיכנס הביתה להריח את ניחוח החלות עולה מן התנור ולהתרגש מבואו של סוף השבוע, הזמן ליהנות ולהירגע.
מאז ומתמיד נראה לי שלהכין חלה זה אתגר שמיועד רק לסבתות וחובבי אפייה בעלי שפע של זמן פנוי. חמותי שתחייה, ובשמה הידוע סבתא צופיה אלופת החלות, הייתה אופה כל ארוחת שישי חלות לשבת. כבר בכניסה לבית היה מציף אותנו ניחוח משכר של החלות החמות. הילדים היו ישר רצים ונעמדים על יד החלה שהייתה יוצאת חמה מהתנור ולא עזרו הפצרותיה לא לגעת כי לא ישאר להם מה לטבול בארוחה. ידיהם יישרו ללא שליטה את הפינות של הצמה וכך היתה מתחסלת לה החלה עוד בטרם היינו יושבים לשולחן.
מאז התבגרה חמותי, התעייפה ועברה להכין חלות רק בראש השנה ובאירועים מיוחדים. אני, לעומת זאת, התחלתי להתרוצץ בין עשרות המאפיות בחיפוש אחר חלת השבת הביתית, אפילו מצאתי כמה ממש טובות, אך את הטעם והנימוחות של חלה שהוכנה בבית אי אפשר לקנות. בלית ברירה הבנתי שאם חשקה נפשי לשמח את ילדיי בעונג חלת השבת עליי ללמוד להכין בעצמי.
בחיפוש אחר מתכון חלה לשבת טבעתי בתוך אלפי מתכוני חלה מכל העדות הסוגים והמהדרין מלווים בדיונים הרי גורל על כמות הקמח, הביצים, המים, הסוכר, סוג השמרים, חום התנור ועוד. לבסוף החלטתי להפוך את היצירה למאורע משפחתי חגיגי. שלושת ילדיי שניסיונם בהכנת חלות רב ממני במסגרת גנים ומוסדות, פלוס התמכרות מלאה של נעם בן ה-12 לתוכניות הבישול הוכיחו לי שממש לא קשה להכין חלה בבית, אחרי מספר פעמים הישתדרגנו, התמכרנו והטעם הביתי – מנצח. זיכרון של בית אמא נימוח בעונג שבת אמיתי.
מקור החלה
החלה היא לחם קלוע שאותו אוכלים יהודים באופן מסורתי בשבת וחג. אף על פי שחלה נחשבת למאכל יהודי ניתן לפגוש אותו גם במדינות אירופה בלחם מסורתי דמוי חלה. לפי המסורת נהוג להניח ולברך על שתי חלות. מקור השם נתון לחילוקי דעות. יש אומרים שמקורו משורש ח.ל.ל, יש אומרים דווקא מהמילה הערבית חלווה – ממתק, ויש הגורסים מהשורש – ח.ו.ל (מחול, מאפה עגול).
למרות שאיני באה מבית מסורתי מצאתי עניין במקור המקראי של ה"חלה" ובמצוות הפרשת החלה כמנהג של ברכה על הבית לקראת השבת והשבוע הקרב. ה"חלה מופיעה לראשונה במקרא : וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת. (ויקרא כד ה'), אולם המקור הידוע של החלה הוא במצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל כשנכנסו לארץ "בבואכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה (…) ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה" (במדבר, ט"ו/י"ט) שפירושו הוא: כמות קטנה המופרשת מהעיסה. הפרשת חלה יכולה להתקיים בכל סוג של עיסה ולא רק כשאנו אופים חלות, אך השם הזה הועתק ומשמש כיום ככינוי ללחם המיוחד לשבת. את החלה המופרשת שורפים בתנור או עוטפים בשתי עטיפות וזורקים לפח. הפרשת חלה ידועה כסגולה גדולה המשרה ברכה על הבית ופותחת שפע, מעצימה החלמה, מזרזת זיווג, פוריות, שמירת הריון ושלום בית.
ערכים תזונתיים
החלה הממוצעת מכילה כ 78.7% פחמימות. כ 11.5% חלבונים כ9%- שומנים ועד אחוז של סיבים תזונתיים. הערך התזונתי משתנה ממתכון למתכון ותלוי בסוג הקמח וכמות הסוכר ישפיעו על הערכים כמובן. כל פרוסת חלה ייכולה לנוע בין 80-200 קלוריות בהתאם למרכיבים למתיקות והאווריריות. הרבה, אבל בהחלט שווה.
מתכונים לחלה
מתכונים לחלה לשבת יש בשפע. המתכונים המסורתיים מכילים קמח, ביצים וסוכר בכמות גדולה. המתכונים המודרניים מבוססים על שמרים, מכילים פחות ביצים ואף נהוג לשלב קמח מלא, קמח שיבולת שועל, קמח כוסמת, דבש או מולסה (סירופ סמיך המורכב ממיץ קנה סוכר או סלק סוכר בבישול ממושך) במקום סוכר. כיום ניתן למצוא גם מבחר מתכונים ללא גלוטן.
החלה צריכה להיות רכה ואוורירית, ניתן להוסיף צימוקים ולפזר מעל קצח, שומשום או פרג לפי הטעם. הצורה הקלאסית של החלה היא צמה – מחלקים את הבצק לשלושה גלילים ארוכים וצרים וקולעים מהם צמה ארוכה. ניתן גם לעשות חלה עגולה כנהוג בראש השנה לגלגל את הבצק לנחש ארוך ,לעשות ממנו חילזון שאת הקצה שלו משחילים מתחת.
אנחנו השתמשנו במתכון פשוט וטעים של ארז קומורובסקי משתמש בסוג קמח חלות של סוגת, המאפשר פתיחה של הצמות כך שלא ידבקו. ההמלצה היא להניח את החלות חצי שעה לפני האוכל על הפלטה של שבת, מעל הסירים. אם הילדים לא טורפים אותה קודם. עכשיו כשהילדים התמכרו לטעם החלה הביתית קשה לוותר עליה, לכן עשינו לנו מנהג לשבת, זכור את יום השבת לקדשו ולחלתו.
לעוד מתכונים באתר סוגת