תואר שני במכללה אקדמית

בין השאלות הנשאלות ביותר בקרב אלו המתלבטים בקשר ללימודי פסיכולוגיה – היכן עדיף להם ללמוד – באוניברסיטה או במכללה. סטודנטים רבים המתלבטים בעניין זה, הם אלו הרואים עצמם מתקדמים ודוהרים קדימה בעולם הפסיכולוגיה ומעוניינים ככל הנראה להמשיך גם לתואר השני בתחום זה.

בימינו, לימודי תואר שני ברובם מתקיימים באוניברסיטאות, זאת בעוד לימודי תואר שני במכללה אקדמית, נפוץ פחות. סטודנטים עתידיים נוטים להרהר אודות מידת "נחשבותו" של תואר ראשון בפסיכולוגיה ממכללה, ביחס לתואר דומה מאוניברסיטה – האם תואר כזה יעשה אותו רושם על פסיכולוגים העומדים בועדות הקבלה, כמו רושם שיכול לעשות תואר שהתקבל באוניברסיטה? על פי שמועות מסוימות, בעלי תואר ראשון במכללה חייבים להיות עם ציון מצוין, בכדי שיחשיבו אותם בקבוצה אחת יחד עם מסיימי האוניברסיטה. בדרך כלל, הכוונה היא לציון הגבוה מ-90.

עד כמה מעל 90? זהו הציון הממוצע הנדרש מלומדי פסיכולוגיה, כדי להמשיך ללימודי תואר שני. דעה נפוצה היא שהלימודים קשים ותובעניים יותר באוניברסיטה, מה שאומר ששני בוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה, האחד שהגיע מאוניברסיטה, והשני שסיים לימודיו במכללה – ייראו באופן שונה על-ידי הפסיכולוג הראשי של ועדת הקבלה הבוחן את קבלתם. הוא יניח כי הסטודנט בוגר האוניברסיטה התמודד עם לימודים קשים ומאתגרים יותר, ועל כן סטודנט זה הוא הטוב יותר מבין שניהם. הנחה זו אינה רשמית ובלתי מבוססת, אולם עדיין ישנו קושי בסיסי להתמודד עם הנחות מעין אלו.

ברור כיום שמרצים העובדים באוניברסיטאות, מרצים גם במכללות, מה שחושף גם את תלמידי המכללות לחומרים דומים אליהם נחשפים תלמידי האוניברסיטאות, אולם עם עזרי הוראה שונים – מה שמעלה במידת מה את מוניטין המכללות, מהאספקט הלימודי.

תואר שני במכללה אקדמית יכול להוות תחליף ראוי ומקובל עבור אלו שלא צלחו את דרך החתחתים הכרוכה בתהליך הקבלה ללימודי תואר שני באוניברסיטה.

אלמנט נוסף שכדאי לזכור, הוא כי ציון הבחינה הפסיכומטרית הנדרשת עבור קבלה ללימודי תואר במכללה, נמוך מזה שנדרש ללימודים באוניברסיטה. הבוחנים, לפיכך, יכולים להניח שהמועמד נרשם בסופו של דבר למכללה, כיוון שלא עמד בהצלחה בתנאים לקבלה שהעמידה לפני האוניברסיטה, גם אם הדבר אינו נכון.

מכל האמור עד כה, ברור למדי, כי הבוחנים נוטים באופן ברור למדי להעדיף את אלו המגיעים עם תואר ראשון באוניברסיטה, על פני אלו המציגים בפניהם תואר ראשון שסיימו במכללה (מלבד, כאמור, מקרים בהם הסטודנט מהמכללה מציג ציון יוצא דופן בגובהו, עדיף בגיבוי המלצות ממרצים בעלי שם המלמדים במוסדות אוניברסיטאיים).

תואר שני במכללה אקדמית יכול להוות אלטרנטיבה בריאה עבור אלו שאתרע מזלם, ולא עמדו בתנאי הקבלה האימתניים שהציבו בפניהם האוניברסיטאות. גם כאן ייתכנו עזרים לימודיים שונים מכפי שיכלו לקבל באוניברסיטאות, אולם בסופם של הלימודים, יוכלו להתגאות בתואר שני אקדמי לכל דבר.