דיני עבודה מסדירים את זכויותיו של העובד מול המעסיק. פיצוי הפיטורין ניתנים לרוב לעובדים שצברו וותק של שנה לפחות באותו מקום עבודה, אולם גם במקרים נוספים. מטרתם של דיני עבודה פיצויים היא להבטיח את טובתם של העובדים בשני מקרים:
• במקרה בו אולץ העובד להתפטר, כגון: במצבים של אילוצים בריאותיים, מעבר דירה וכדומה
• במקרים בהם העובד מופלה לרעה וחייב להתפטר כדי לשפר את תנאיו.
למרות שהחוק מרתיע ומתריע, מעסיקים רבים אינם עומדים בחובותיהם כלפי העובדים על פי דין ומנצלים את היותם "מעסיקים" ע"מ להרע בתנאי העבודה או לפטר את העובד ללא סיבה מוצדקת. עם זאת, עובדים רבים השכילו ללמוד לעומק את דיני העבודה ולדעת מה הזכויות האמתיות המגיעות להם (הזכויות מעבר לזכויות הניתנות ע"י המעביד).
זכאות לפיצויי פיטורין – באילו מקרים?
כאמור, כדי לקבל את מלוא התנאים במקום העבודה יש להיות מודעים לזכויות כפי שהם מופיעות בחוק. עפ"י החקיקה האחרונה, פרט לעובדים שפוטרו ע"י המעבידים מסיבות שונות, זכאים גם עובדים שלא פוטרו לפיצויי פיטורין במקרים הבאים:
1. עובד שעבודתו הופסקה עקב פטירה או פשיטת רגל של מעבידו. במקרה כזה זכאי העובד לפיצויי פיטורין.
2. עובד שנפטר, ישלם המעביד לשאריו.
3. עובד שהתפטר בעקבות הרעה משמעותית בתנאי העבודה.
4. עובד שהתפטר עקב מחלה או מצב בריאותי לקוי
5. התפטרות תוך תשעה חודשים לאחר לידה
6. התפטרות אישה מוכה
7. מקרים מיוחדים בהם קיים איסור לפטר עובדים, כגון: עובדת בהריון שעבדה חצי שנה ברצף במקום העבודה, עובד ששירת במילואים במהלך שנת העבודה ועוד.
בכל התנאים הללו (למעט סעיף 7( זכאי העובד לפיצויי פיטורין בתנאי שעבד שנה ברציפות אצל אותו המעביד ובאותו מקום עבודה.
תוספות בחוק המגנות על העובד
בנוסף לתנאים שצוינו לעיל, בשנים האחרונות הוספו סעיפים נוספים המחייבים את המעסיקים ליידע מראש את העובד על פיטוריו ולנמק את סיבותיהם. זאת על מנת לאפשר לעובד להשמיע את טענותיו בטרם מתקבלת ההחלטה לפטרו ולפגוע בהעסקתו. דיני עבודה אלו מגנים על העובד כיוון שמעסיקים שלא נוהגים כחוק חשופים לתביעות משפטיות ולפיצויים גבוהים במיוחד.
כך למשל מתחייב המעסיק לשלוח לעובד מכתב, ובו פירוט הנימוקים שהובילו לשקילת אפשרות הפיטורין וכן שמיעת טענות העובד בפתיחות ולא רק כדי "לצאת ידי חובה". לאחר השימוע בבית המשפט השופט תתקבל ההחלטה האם לפטר את העובד או להשאירו בעבודתו.