בשנה שעברה שילם הציבור בישראל 32.5 מיליארד שקל עבור ביטוחים, מרבית הפרמיות שולמו עבור ביטוחי רכב. מהדו״ח השנתי של הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שפורסם ביולי השנה צוין, כי הגידול השנתי בשיעור של 38% בפרמיות ביטוח הרכב נובעות מעלייה במצבת כלי הרכב המבוטחים בביטוח רכב חובה כמו גם ביטוח מקיף וצד ג׳. אך לא רק מספרם של כלי הרכב עצמם הוא שמעלה את סך הפרמיות, גם ליצרן הרכב ולשנת הייצור יש משקל בשורה התחתונה שאנחנו משלמים, כמו גם לגיל הנהג. עבור קבוצות גיל המועדות לפורענות מבחינה סטטיסטית, משתמשות חברות הביטוח בפרמטרים שונים לקביעת הפרמיה, כך למשל בכל הנוגע לביטוח רכב לנהג צעיר.
אם לשפוט את תדירות דיווחי התנועה בתחנות הרדיו ואת כמות המתלוננים על בעיות חניה באזור מגוריהם נדמה שלכל אדם בגיל המתאים בישראל יש רישיון נהיגה ומכונית צמודה. המציאות, לעומת זאת, מציירת תמונה שונה: מתברר שבישראל קיימים 383 כלי רכב על כל אלף תושבים, רמה הנחשבת נמוכה ביחס למדינות מפותחות בעולם. בסוף שנת 2016 עמד מספר כלי הרכב הפרטיים על 2.727 מיליון וכלל כלי הרכב המנועיים על 3.239 מיליון, מספר הגבוה ב-4.8% בהשוואה לסוף 2015. בשנתיים שקדמו נרשמה צמיחה של 4.2% ו-4.0%.
הנתונים המדאיגים: צעירים אחראים לרוב התאונות
היינו רוצים להאמין שאם מספר כלי הרכב בכבישי הארץ נמוך ממה שדמיינו, כך יהיה גם מצבן של תאונות הדרכים – אך גם פה למציאות יש סיפור אחר. בשנה שעברה עמד מספר התאונות בישראל על 11,712, שלוש מאות מתוכן הוגדרו ׳תאונות קטלניות׳ ומספר ההרוגים השנתי עמד על 371 נפשות. מרבית הנהגים – 6,938 – שביצעו עבירה עם תאונה היו בגילאי 34 ועד 43 שנים וכ-5,022 תאונות התרחשו בעקבות עבירה של בני 44 עד 53.
“הצעירים מעריכים את עצמם כמיומנים ביכולות הנהיגה, למרות שבפועל הם חסרי ניסיון ואינם יכולים להתמודד עם תרחישים שונים, שעלולים לקרות בזמן הנהיגה״, אמר ארז קיטה, מנכ״ל עמותת אור ירוק בהתייחסו לעובדה שב-114 מהתאונות הקטלניות היו מעורבים נהגים צעירים, זאת לעומת 98 תאונות ב-2015. בסך הכל התרחשו בשנה שעברה 4,076 תאונות דרכים בהן היו מעורבים נהגים צעירים, 537 מהן הוגדרו תאונות קשות. גם מספר הנהגים הצעירים שנהרגו בשנה שעברה רשם גידול מטריד: מ-35 ב-2015 ל-41 בסוף דצמבר אשתקד.
קצת סדר במספרים
נהגים חדשים ונהגים צעירים הם בעלי פחות ניסיון על הכביש, ואם נפרק את קבוצת ה״צעירים״ לקבוצות גיל קטנות יותר נבין את דבריו של קיטה יותר לעומק. נניח בצד את 38 הנהגים בני 0-14 שהיו מעורבים בתאונות דרכים ונתחיל את הסקירה מבני ה-15-16. נהגים בקבוצת גיל זו היו מעורבים ב-206 תאונות דרכים, ובני ה-17-20 (שגם מהווים שיעור גדול יותר מכלל הנהגים) כבר היו אחראים ל-3,154 תאונות.
צעירים בגילאי 21-23 היו מעורבים בשנה שעברה ב-3,048 תאונות דרכים, ובני 24-26 לקחו חלק ב-2,984, 64 תאונות פחות. נהגים קצת פחות צעירים, בני 27-29 היו מעורבים ב-2,792 תאונות (192 פחות) ובני ה-30-33 ב-3,262. במילים אחרות, נהגים עד גיל 24 היו מעורבים בכ-6,446 תאונות דרכים ובני 0-29 היו מעורבים בלמעלה מ-12 אלף תאונות דרכים.
׳צעירים רק ברוחם׳
נהגים ונהגות בטווח הגילאי 44 עד 53 היו מעורבים ב-5,022 תאונות, שהן 1,916 פחות מקבוצת הגיל שלפניהם. שנות החיים ושנות הניסיון על הכביש באות לידי ביטוי גם בקבוצת הגיל הבאה ובני ה-54 ועד 63 היו מעורבים ב-3,972 תאונות – פער של 1,050 תאונות מהצעירים מהם.
על פי נתוני המשטרה עולה עוד, כי בני ה-64-73 היו מעורבים ב-2,286 תאונות, ונהגים בני 74 שנים או יותר היו אחראים ל-930 תאונות, ירידה של 1,686 ו-756 בהתאמה.
נכון, שנת 2017 עוד לא קרובה לסיומה, אבל הנתונים שפורסמו בתחילת החודש (אוגוסט) מציירים תמונה מדאיגה: בחציון הראשון של השנה נהרגו 198 בני אדם, גידול של 9% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מנתונים שפרסמה עמותת אור ירוד עולה עוד, כי בין החודשים ינואר ויוני נפגעו מדי יום בממוצע כ-65 בני אדם, בהם 983 פצועים באורח קשה.
פילוחי גילאים לתקופה האמורה עדיין לא פורסמו, אך בהתחשב בעובדה שב-2008 היוו נהגים צעירים (17-24) רק 16% מכלל הנהגים ועם זאת אחראים ל-24% מכלל התאונות ואשתקד היוו רק 15% מכלל הנהגים ו-20% מכלל התאונות, ניתן רק לשער שכתבות סיכום השנה בנושא יציגו נתונים דומים.
אם יש לכם נהג חדש או צעיר בבית – או אם אתם כאלו בעצמכם, אל תקלו ראש בחשיבות תקופת הליווי ועשו ככל יכולתכם לשמור על הכבישים שלנו בטוחים.