מאת דפנה שם טוב
הנחות היסוד של התיאוריה: תהליכים התפתחותיים
מלאני קליין
- לפי קליין הדרמה הגדולה בהתפתחות מתרחשת בשנה הראשונה, זאת בשונה מפרויד לפיו הדרמה הגדולה בהתפתחות היא סביב תסביך אדיפוס בין גיל 3-6.
- התגבשות האישיות והיווצרות הבדלים בין-אישיים מתרחשות במהלך השנה הראשונה של החיים.
- בשונה מפרויד שהדגיש את החשיבות של תסביך אדיפוס, קליין התרכזה במיוחד בשלבים הפרה-אדיפליים. גישתה של קליין באה לידי ביטוי בגישות יחסי אובייקט מודרניות יותר. טענתה של קליין הגיונית מכיוון שההתפתחות המשמעותית ביותר של המוח היא במהלך השנה הראשונה.
- ההתפתחות הנפשית מתוארת כתנועות מכאוס לדיפרנציאציה ומדיפרנציאציה לאינטגרציה (דומה לגישה היונגיאנית): מפשטות למורכבות. כלומר, האישיות מתפתחת ממצב בו אין הפרדה בין הדברים להתפצלויות והבחנות כאשר בהמשך ניתן לבצע אינטגרציות בין ההבחנות.
המורכבות הפנימית מושגת על-ידי תהליכים של:
- הפנמה של חוויות בין-אישיות בתוך ייצוגים פנימיים של העצמי ושל האובייקט. כלומר, בהתחלה יש פנטזיות שעליהן מולבשות חוויות. למשל, אם יש בנו טוב ורע, ואנו רוצים לתת יותר כוח לטוב, ההפנמות יהיו בעיקר של חוויות נעימות אשר יתרמו כהגנה כנגד דחף המוות. ברגע שתינוק מפנים חוויות שליליות של רוע, הרס והתעללות, הכוחות הרעים שבתוכו יועצמו. ההפנמות הן מתוך הגנה.
- השלכה של ייצוגי אובייקט פנימיים אל אחרים מציאותיים: שימוש באחר כמיכל של ייצוגי אובייקט. ההשלכות על האחר יוצרות הבחנה – מה שאנו משליכים על האחר אינו נמצא אצלנו, וכך ההשלכה מאפשרת יציאה מהכאוס.
- הזדהות השלכתית (projective identification): תהליך דו-שלבי – השלכה על האחר ואז הזדהות עם דמויות במציאות שמהוות מיכל לייצוגי האובייקט (אני מזדהה עם אותם חלקים שהשלכתי). ההזדהות היא עם חלקים שעברו טרנספורמציה בשל ההשלכה על האחר.
- פיצול ודיפרנציאציה של ייצוגי העצמי וייצוגי האובייקט.
- אינטגרציה של חלקים מובחנים של העצמי והאובייקט.
- תהליכים התפתחותיים אלו מונעים על ידי החרדות הבסיסיות שלנו ומשמשים מנגנוני הגנה מפני החרדות.
- תהליך ההיטהרות מן הרע מושג על ידי אותם התהליכים ההתפתחותיים של הפנמות, השלכות, הזדהות השלכתית, פיצול, אינטגרציה.
- לפי קליין, ההתפתחות של האישיות היא תולדה של החרדות והגנות שאנו מפעילים מפניהן.
- ייצוגי האובייקט וייצוגי העצמי המופנמים הופכים לתבניות המכוונות את ההתנהגות בבגרות. כלומר, בבגרות אנו למעשה האופן בו התגבשו ייצוגי האובייקטים של דחף המוות ודחף החיים, האופן בו התגבש העצמי ביחס לדחפים הללו והאופן בו ההגנות התמודדו עם הדחפים הקונפליקטים.
אם כן, מה היא בריאות נפשית ע"פ מלאני קליין?
- בריאות נפשית משמעה לכידות פנימית (אינטגרציה של טוב ורע תוך שמירה על החיים). כלומר, אם אנו באופן אותנטי בוחרים בחיים ויכולים לראות באחר את הטוב, מבלי להתעלם מהחלקים הרעים, אז מדובר בנפש בריאה.
- הדבר מתבטא גם בציפיות מהזולת, כאשר אם אנו משליכים עליו את כל הפנטזיות ("הטובות") אז האחר תמיד יאכזב. מאידך אם משליכים על האחר את כל הרע אז יהיה בלתי אפשרי לחיות עמו. לכן, יש לקבל את האחר על הטוב והרע בו.
- פתולוגיה היא העדר לכידות, פרגמנטציה (פיצול) וחרדות עמוקות לא פתורות תוך שימוש לא יעיל בהגנות.
- האהבה היא כוח מלכד, שנאה וכעס הם כוחות מפוררים.
- כך, יחסים בין-אישיים של אהבה במציאות יכולים לעזור להגנות לפתור את הקונפליקטים, למתן את החרדות ולאפשר לכידות פנימית.
- יחסים בין-אישיים של הזנחה/דחייה/שנאה, במיוחד בתקופה הראשונה של החיים, מגבירים את החרדות ומונעים התפתחות האישיות הבריאה.