טוהר המים – כיצד פועלים מתקני ההתפלה?

רבות נכתב וכנראה שעוד יכתב על חשיבות המים לבריאותנו, אולם איך נדע שמי הברז הביתי שלנו באמת טובים, טעימים וראויים לשתייה? כל מה שרצית לדעת על איך מגיעים המים לברז בעיקר ממתקני ההתפלה, מה הם מכילים ומה לא?

עם יד על הלב, לא עצרתם לפחות כמה פעמים בשנים האחרונות ושאלת את עצמכם כיצד זה שכל הזמן מפמפמים לנו בכל מדיה אפשרית שעוד רגע אחד ואין לנו מים בברז, ובכל זאת, על אף אחד לא סגרו את השיבר, לפחות לא ממחסור של מים, ולא רק שאין המלצה שאין לצרוך את מי הברז כמו במדינות רבות בעולם אלא גם שבכל איזור בארץ מי הברז מוגדרים כטובים לשתיה. נכון שכדי לצרוך מים נקיים לחלוטין עדיין יש להחזיק מטהר מים איכותי, כזה שיבטיח שגם זיהומים ומתכות הנמצאים במי השתיה כתוצאה מהימצאותם בצנרת הביתית והאיזורית יתנקו גם הם אך בגדול אין כל בעיה לצרוך אותם.

בשורות הבאות נסביר אילו סוגי תהליכים עוברים מי הברז הנצרכים על ידינו עד שמגיעים לברז, מהי התפלה, אילו מיתוסים חשוב לנפץ ומה באמת חשוב לדעת לגבי מי הברז.

התפלה

מושג ההתפלה נובע למעשה ממשמעות המילה עצמה, הוצאת טעם המלח וטעמי הלוואי מהמים והפיכתם לחסרי טעם לחלוטין. כיום נמצאים לאורך חופי ישראל חמישה מתקני התפלה מרכזיים אשר מפיקים מאות מיליוני קו"ב מים מותפלים בשנה, מספר אשר עולה בהדרגה יחד עם הדרישה העולה למים ועם הפחתת הגשמים והתייבשות מאגרי המים שפעם הספיקו למרבית האוכלוסיה, מה שאינו אפשרי כיום. ההתפלה, אם כן, מאפשרת למאגרי המים והכינרת ביניהם, לשמור על מפלס גבוה באופן יחסי ולא להתרוקן לחלוטין שכן בידי חברות המים היכולת לווסת את כמות המים הנשאבים מהמקורות למול כמות המים המותפלים אשר מועברים לברזי המים הביתיים.

סוגי התפלה בישראל

כרגע בארץ פועלים בישראל בשתי שיטות התפלה עיקריות. הראשונה היא באידוי – המים מחוממים לטמפרטורה גבוהה והופכים לאדים. המלחים שבמים אינם מתאדים ולכן אדי המים נקיים מהם. השיטה השניה, המורכבת והנפוצה יותר נקראת שיטת אוסמוזה הפוכה. בשיטה זו נשאבים מים מלוחים ממרחק של כ-9 קילומטר מהחוף אל תחנת ההתפלה. שם עוברים המים סינון ראשוני כדי להפריד מהם בעלי חיים ולכלוך גס. השלב הבא נקרא "קדם סינון" ותפקידו לסנן את מי הים לכדי מי ים נקיים לחלוטין מכל סוג של לכלוך. לאחר מכן עוברים המים דרך ממברנות יחודיות המונעות מעבר של מלחים, כך שנשארים עם מים מותפלים בלבד.

מה בין סגנון חיים למים נקיים?

מים, הרבה מעבר להיותם נוזל החיים, הפכו בשנים האחרונות גם למותג המשפיע על סגנון החיים. יש מים זולים, מים יקרים, בבקבוקי זכוכית מעוצבים או בבקבוק פלסטיק בתא המטען של הרכב. בעולם בו הכל כלכלי בסופו של דבר, ברור שינסו למכור לנו בכסף את המוצר אותו אנו מקבלים כמעט בחינם מהברז, אך מה בנוגע ליתרונות או החסרונות של כל מוצר? כיום, ישנם דיוניים פוריים לגבי איכות המים המותפלים כאשר הדיון, באורח מפתיע, מתרכז בעיקר במה שחסר במים עקב התהליכים אותם הם עוברים, מגנזיום לדוגמה, וכיצד זה משפיע על בריאותינו או לחילופין על החומרים הנוספים למים כתוצאה משהייתם בצנרת ישנה ומתפרקת. מצד שני, עדיין חסר מידע באשר לאיכות המים המובלים בבקבוקי פלסטיק פרק זמן ארוך, כיוון שגם אלה נוטים להיחשב כלא בריאים. בשני המקרים, אגב, ברור כי המים היוצאים מהמפעל הינם איכותיים, נקיים וראויים לשתייה. מבחינת טעם, ריח או מראה, גם כאן אין אחידות והתוצאות משתנות בין ברז לברז, בית לבית ואיזור לאיזור. המורגלים לטעמי מים מינרלים בוודאי יתקשו לקבל טעם של מי ברז, אז בכל מקרה אין כאן עניין בריאותי וזהו עניין שאפילו מסנן מים מתחת הכיור יכול לפתור.

בשורה התחתונה, אם בריאותכם חשובה לכם, פשוט צריך לשתות מים ולהקפיד על תזונה. עדיין אין זה נכון לומר כי "מים הם מים" בכל מקום וישנם יתרונות בריאותיים לכל צד, אך ברור ששתיית כמות מספקת של מים ביום, לפחות 10 כוסות בשילוב עם תזונה נכונה ואורח חיים בריא הם התשובה. לרוויה.

כתיבת תגובה

תפריט נגישות