בחירות 2015 נמצאות ממש מעבר לפינה וזה הפך אתגר של ממש לעקוב אחר האיחודים, הפורשים, המצטרפים החדשים וכמובן הרוטציות של חברי כנסת. מדי בוקר אנחנו קמים ומגלים מהלכים חדשים, והקצב מהיר יותר מההתחרשויות באופרות סבון.
יריית הפתיחה לרולטת האיחודים והפירודים נשמעה בבחירות הקודמות, אלו שהתקיימו לפני פחות משנתיים (אני זוכר אותם כאילו הם היו אתמול). אז התאחדו הליכוד, בראשות בנימין נתניהו עם ישראל בייתנו, בראשות אביגדור ליברמן. האיחוד הזה, שבתחילה נראה טבעי לגמרי, התפוצץ לנו בפנים, והקרע האידיאולוגי בין ראשי המפלגות "המאוחדות" הליכוד ביתינו, הביא לפירוד בשיאה של הקדנציה הנוכחית, יהי זכרה ברוך. אבל כנראה שיש עוד מי שחושב שאיחוד זה רעיון טוב, אחרי הכול.
הנה קחו למשל את יצחק הרצוג A.K.A בוז'י ואת ציפי לבני. ממש לפני ימים אחדים הם יצאו בהצהרה לאומה (מבלי להזכיר את הקומדיאנטית לבני ב'מצב האומה') שהנה הם מתאחדים – העבודה והתנועה, והשוס הגדול – במידה ויבחרו יקיימו ביניהם רוטציה. ואיזו מילה היא "רוטציה"? מילה שאיפסנו בשנות ה-80 בבוידעם, יחד עם הביטויים 'שאפה', בחור א' א', שלאגר ויצחק שמיר (יש מקום בבוידעם שלנו לכולם!!!). אז האם האיחוד הזה בין ליבני להרצוג ישתלם או יגמר בבכי? רק ימים יגידו…אבל אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה ולנחש. העיקר שאגו לא מעורב בשיקולים שלהם, במיוחד לא האגו ליבני.
אבל הי עוד לא סיימנו, למעשה אנחנו רק בהתחלה של בחירות 2015 וכבר מרגישים מבולבלים. נעבור כעת לסיעת ש"ס, שרק השנה איבדה את המנהיג הדגול שלה – המר"ן עובדיה יוסף ז"ל. לדברי פרשנים, היה זה ברור שהמר"ן הוא הדבק שמאחד את הזרמים בש"ס וכי לאחר מותו יתחילו "בחישות" וסדקים באחדות. ובכן, המציאות מוכיחה שאותם פרשנים צדקו. נראה שמדי יום אנחנו מתעוררים לאיזה 'קונץ' של אלי ישי או אריה דרעי. יש שם, כלומר, היו שם מלמחות אגו על הנהגת הסיעה שהובילו בסופו של דבר לפיצול. ישי פרש, דרעי הקים מועצת נשים, וכמעט שמפלגת תקומה נפרדה מהבית היהודי כדי לחבור לאלי ישי. זה כבר ממש מסובך, לא? פיצול במפלגה אחת שכמעט והביא לעוד פיצול, במפלגה אחרת. עוד פיצולים כאלו ונתחיל להצביע לא לחברי כנסת ומתמודדים כי אם לאטומים, הלא זהו המערך החלקיקי הקטן ביותר שידוע לאדם.
ומה עם כחלון??? הכוכב העולה של בחירות 2015 עדיין שומר על סוג של עמימות. כחלון שפרש משורות הליכוד לפני כמה שנים (רובנו יודעים גם למה. אם אתם לא יודעים תשאלו את גדעון סער, לימור לבנת, דן מרידור, ציפי לבני, רוני מילוא ועוד) טרם החליט כיצד לרוץ ועם מי. מצד אחד אנחנו שומעים על הסכם עודפים בינו לבין ליברמן ומן הצד השני, דיונים קדחתניים וחיזורים קטלניים מצד יש עתיד. לא ברור איך זה יגמר. מה שברור הוא שכחלון עומד לגרוף לא מעט מנדטים מהציבור בבחירות אלו.
יותר מכל נראה שהבחירות הבאות עלינו לטובה הם כבר לא על דרך או אידיאולוגיה, אלא מרגישות כמו בחירות על בסיס אישי. כל מה שנותר לנו זה להתרווח בספה ולהמשיך לחזות בהצגה הכי טובה בעיר.
נכתב בשיתוף עם מדור בחירות 2015