במשך שנות חיינו, אנחנו מתעדים את עצמנו בצורות שונות, בעיקר באמצעות תמונות וסרטים, הן בשביל שאנחנו נוכל לצפות בכך ולהיזכר, הן בשביל שאחרים יוכלו לצפות בכך, אך גם בשביל שיישאר מאיתנו זיכרון מתועד אשר ילדינו, נכדינו או אפילו אנשים זרים יוכלו לצפות ולהשתמש בו, באופן כזה או אחר.
אך מלבד תמונות וסרטים, ישנן דרכים נוספות כיצד אנחנו יכולים לתעד את חיינו, ולהשאיר אחרינו זיכרון מתועד על אירועים שונים שעברנו. הדרך הטובה ביותר היא באמצעות סיפור חיים אותו אנחנו יכולים לכתוב.
רבים נוטים לחשוב שהרעיון של סיפור חיים מיועד בעיקר לאנשים בעלי משמעות, מעמד, דמויות בעלות נפח היסטורי, בין אם ברמה המקומית ובין אם ברמה הבינלאומית. זה לא מדויק. לכל אדם יש סיפור חיים, וכל אחד יכול לכתוב אותו בשביל עצמו או בשביל הדורות הבאים. הוא צריך להחליט על כך וכמובן לדעת איך עושים את זה בצורה נכונה.
מה זה סיפור חיים?
בשביל להסביר מה זה סיפור חיים נתחיל מקלישאה נכונה, כל אדם הוא סיפור וכל אחד מאיתנו נושא שורה של סיפורים שיש להם משמעות כזו או אחרת. אלו יכולים להיות סיפורים מעוררי השראה, סיפורים עצובים, שמחים, סיפורי הרפתקאות או סיפורים על אהבה וזוגיות גדולה, וכל דבר אחר. אנחנו צריכים לדעת כיצד להוציא אותם מתוכם, איך לכתוב ולהציג אותם.
סיפור חיים יכול להתחיל מגיל אפס עד לגיל זיקנה, אך הוא יכול להיות גם סיפור יותר קצר. למשל, אנחנו יכולים להחליט שהסיפור יתמקד בתקופה מסוימת בחיינו, למשל, בעת היותנו חיילים, בעת שטיילנו במקומות שונים בעולם, סיפור ילדותנו ועוד. אנחנו נבחר את התקופה, בין אם זה על פי רמת העניין ובין אם זה על פי אופי הסיפור שאנחנו יכולים ורוצים לספר.
איך עושים את זה נכון
בעיקרון, אנחנו רק אמורים להציג את החומרים, לספק את כל המידע, ויהיה מי שיכתוב את הסיפור עבורנו. הדבר הנכון מצידנו לעשות הוא להיות מוכנים להיפתח ולשתף כמה שאפשר. אנחנו צריכים להיות מוכנים להציג תמונות וטקסטים מהעבר, אנחנו צריכים להיות מוכנים לענות על שאלות ואם יש צורך גם לספק מקורות מידע אנושיים נוספים, קרי חברים או בני משפחה שיהיו מוכנים לענות שאלות שונות לגבינו.
סיפור החיים שלנו צריך להיכתב כפי שאנחנו רוצים להציג אותו, כפי שאנחנו רואים אותו, אך חשוב שהוא יהיה אמין. אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שהאנשים שיקראו אותו, יהיו לרוב קרובים אלינו, קרי בני משפחה וחברים, לכן מוטב שאנחנו גם נהיה נתחשב בהם ולא נציין דברים שעלולים לפגוע במישהו מהם.
לפני סיום נאמר, סיפור חיים יכול להיות דרך טובה להשאיר אחרינו משהו אמיתי, ממשי, שישרת את כל מי שיתקל בו ויקרא אותו.