אני עובד במקומון של עיירה ציורית בשרון כבר למעלה משנתיים, אוהב את העבודה שלי ובדרך כלל אני לא מסתכל לצדדים. אני יודע שאני לא מרוויח הרבה כסף מדי חודש, אבל אני מצליח להרגיע את עצמי עם העובדה שאני עושה מה שאני אוהב, ובסתר ליבי (או שלא בסתר) אני מאמין שעוד מעט נציגים של עיתון גדול במדינה יתקשרו אליי ויבקש ממני לעבור אליהם ויציעו לי את המשרה שכל עיתונאי חולם עליה.
אני חייב לציין שללא התמיכה והמשכורת היפה של אשתי לא הייתי יכול להמשיך ולרדוף אחר החלומות שלי. אבל ככל שהמצב הכלכלי מתדרדר, בארץ ובעולם, אני שואל את עצמי האם זה בכלל נכון??!!! להמשיך במרוץ והאם יש לו תכלית. השאלות התחילו להופיע לא מזמן ובמקרה, אני קורא לזה "מקרה מתנות לראש השנה". יש לי חברים שעובדים בשירות המדינה, אני יודע שהם מגיעים הביתה עם משכורת יפה מאוד, כי הם טסים לחו"ל באופן תכוף, מרביצים חופשות, גרים בבתים מנקרי עיניים, יוצאים כל הזמן ומוציאים כסף בלי לחשוב יותר מדי. לפעמים אני חושב שהם בכלל לא ערים למצב הכלכלי הקשה שבו רובנו שרויים. בדרך כלל אני מפרגן להם מאוד ולא מרגיש מתוסכל, אבל המקרה של מתנות לראש השנה, כמה שהוא מינורי לכאורה, גרם לי לאי נוחות מז'ורית.
בראש השנה התכנסנו כל החברים לפיקניק השנתי המסורתי. כל שנה, ראש השנה, אנחנו בפארק אפק מנפנפים על המנגל – פק"ל. בית הדין הגבוה בהאג לא יצליח לשבור את המסורת הזו שפיתחנו לאורך השנים. השנה, בעוד אנחנו מקשקשים ומדברים על המתנות לראש השנה שכל אחד קיבל, התחלתי להרגיש לא נוח, כאמור. יוסי, חבר טוב שעובד במפעלי ים המלח קיבל מתנת ראש השנה בסך 1,800 שקלים, ראובן שעובד בתרכובות ברום קיבל שי צנוע לחג בסך 1,400 ₪, נירית, אשתו של חבר שלי מהיסודי – מאיר, עובדת בחברת החשמל – היא חזרה הביתה בראש השנה עם מתנה ששווייה עמד על 1,200 שקלים ואני יכול להמשיך עוד ועוד…אבל זה רק יכאיב לי יותר.
כמה שאלות עלו בראשי כאשר שמעתי על המתנות שכל אחד הביא הביתה לכבוד ראש השנה מהעבודה. הראשונה הייתה מה? במגזר הציבורי אין משבר כלכלי? זה רק אצלי? האם הפערים האלו הגיוניים? האם כדאי לי לוותר על החלום להפוך לעיתונאי בעיתון מכובד? מעניין כמה זמן עוד אשתי תסכים להכנסה הזעומה שלי? ומה לעזאזל קורה פה????
כמובן שכאשר הסטייקים המשובחים שהביא יוסי נמסו בפי והקוויאר המדהים שהביאה נירית התגלגל לי על הלשון זנחתי ושכחתי את השאלות שהטרידו אותי.
אבל כשהגיע התור שלנו להוציא את הקינוחים, אנחנו שמנו על השולחן את מתנות ראש השנה שאני קיבלתי – ואז או אז המחשבות והשאלות שוב החלו להציף אותי, במיוחד לנוכח הצחקוקים שהלכו והתגברו כשהוצאתי את מארז השי שלי לחג שכלל: טורטיות, מנעמים וקופסה שלמה ומהודרת של ערגליות תות!
נכתב על ידי אוצ'ה, יבואנית תה ומשווקת מתנות לחגים