טל קנב: האם להיפגע זו בחירה?

בואו נבין את העולם מאוד זווית, בעזרתו של מארשל רוזנברג הוגה השיטה 'תקשורת לא אלימה' (בתרגום מילולי), שתורגם לעברית בשם: 'תקשורת מקרבת'. מתוך כתביו ואמירותיו אגע כאן בצמצום בשני היבטים.

מה האחר אומר לנו? 

ד״ר טל קנב מסביר כי לדעתו של רוזנברג אפשר לחלק ולקטלג נתח נכבד מהשיח האנושי לשתי קטגוריות: בקשות ותודות. העניין הוא שהמלל והאינטונציה לא תמיד נשמעים ומרגישים כך. לכן טוען רוזנברג שעלינו לעשות זאת באופן הכרתי – כלומר: לתרגם לעצמנו. לדוגמה: כאשר אדם צועק עלינו לזוז – אנו יכולים לתרגם זאת בראשנו ל: 'זוז בבקשה'. הבקשה אומנם לא נאמרה בנועם אך זה רצונו של האחר. לאחר שהבנו את רצונו זכות הבחירה שלנו. אפשר לזוז, אפשר להיכנס לעימות, אפשר לנסות לדבר ועוד – רצוננו יהיה זה שיקבע את מעשנו.

בקשת האחר (גם אם נאמרה בגסות) היא רצונו. מה רצוננו? מה מתאים לסיטואציה לדעתנו? כאשר אדם מבקש דבר מה או מעיד עלינו במילה טובה או רעה – הוא מבטא את רצונו, דעתו ותפיסתו. גם כאן יוטב אם נשייך את האמירה לאומר ולגבי שיקופה אותנו, יש לבדוק. האם אני רוצה לקבל ולהכיל את דעתו של האחר? בוודאי נכון כאשר המילים אינן נעימות למשמע אוזננו. 

עד כמה אני יכול להשפיע על הרגשות המתעוררים?

בתור ילדים למדנו את דרכנו בעולם דרך תגובות המילוליות ומחוות פיזיות של אחרים. הילד למד האם מתנהג יפה או לא, האם מצייר/משחק יפה או לא ועוד, דרך הפידבק שמקבל מהסביבה. כך אנו לומדים את המותר ואסור בסביבתנו ותרבותנו. כילדים קשה לנו לסנן את דברי המבוגרים. אלו מלמדים אותנו מה רצוי שנפנים (לדעתם) ומה מעדיפים שנשיל, מה הסביבה מעריכה, אוהבת ומה לא? במהלך בגרותנו פיתחנו (לרוב) עמוד שידרה אישיותי, אשר מכיל והתעצב, בין היתר, על פי אוסף התגובות שקיבלנו. כאן ניכרת תרומתו של רוזנברג להתנהלותנו החברתית.

טל קנב אומר לנו מפרט ואומר כי האחר יכול להניע או להתניע את המערכת הרגשית שלנו לחוויה – אך לאן אותה הנעה תובל תלויה בבחירות מודעות ולא מודעות שלנו. לכן חלק מהעבודה הטיפולית עוברת דרך תרגילים ושיח ליישום תובנות אלו על ידי הרחבת המודעות לאפשרויות חדשות. כלומר: אחריותנו כלפי עצמנו אמורה לכוון את הרגש במידה רבה, במקום תהליכים אוטומטיים. איזה רגש יתעורר אם אאמין לנאמר ואזדהה עמו לעומת הרגש שיתעורר אם אניח סימן שאלה בסוף הנאמר. כלומר, האחר הינו 'טריגר' שאנו מתמודדים מולו, אך אינו מכתיב את התוצאה. משפטים כגון: "האחר העליב אותי", "האחר פגע בי" לא מקובלים בשפתו של רוזנברג, אלא "נעלבתי/נפגעתי מפרושי את הסיטואציה". על בסיס זה ניתן להבין חלק משמעותי מהתובנות שמביאה משנתו לחיי היום יום.

הבנת הסביבה דרך עיני ה'תקשורת המקרבת' מצריכה אימון והפנמה בכדי להחליף חלק מאמונות היסוד שלנו. חלק מאימון זה עובר דרך זיהוי הסיטואציה בעיניים החדשות שנרכוש אשר ילמדו אותנו: 'תצפית נקיה'. בשלב הבא, בחינת הרגשות שמתעוררים ותרגומם לצרכים ובקשות. תהליך זה מייצר רגשות אחרים מאלו שהתעוררו לפני ההכרה בהסתכלות נבונה זו הכוללת חמלה ואמפתיה, ללא וויתור על מה שחשוב לנו. "לימוד דרכו והגותו של מארש רוזנברג יכולה להיעשות באחד הקורסים הטובים שמלמדים זאת בקבוצה, ואפשר ללמוד זאת בקורס אישי – וליישם את דרך החשיבה וההתבוננות על מקרי החיים הייחודיים של המטופל/ת בקליניקה" כך אומר לנו דר' טל קנב. 

כתיבת תגובה