בשנת 2018 באזור הישוב Kalobeyei בקניה, אספקת המים של האוכלוסייה נשאבה מקידוחי בורות והועברה למרחק של 4 ק״מ משם. הרצון לחסוך בעליות הדלק הכרוכות באספקת המים, הביא לשימוש במשאבות סולריות שפועלות מדי יום במשך כ-7 שעות. פעולה זו נועדה לתת מענה לאחד היעדים שהציב האו״ם בתחום פיתוח בר קיימא: הבטחת גישה למים ותברואה לכולם.
אם גם אתם רוצים להיות חלק מהמומחים העוסקים בפיתוח בר קיימא, נראה שלימודי קיימות עשויים להיות המסלול המתאים לכם!
האג׳נדה של פיתוח בר קיימא
פיתוח בר קיימא ופעולות למאבק בשינויי האקלים קשורים זה לזה ושניהם חיוניים לרווחתה הנוכחית והעתידית של האנושות. מסיבות אלה, ומתוך התפיסה שבניית כלכלה גלובלית ויותר בת קיימא תוכל להפחית את כמויות פליטת גזי החממה הגורמת לשינויי אקלים, קבע האו״ם מספר יעדי פיתוח בני קיימא והתייחס לנושא שינויי האקלים
למעשה, שני נושאי המפתח בוועדת הפסגה של האו״ם היו:
פיתוח בר קיימא
ב-2019 התכנסו ראשי מדינות במטה האו״ם בניו יורק למפגש פסגה בנושא פיתוח בר קיימא, כדי לעקוב ולסקור באופן מקיף את ההתקדמות ביישום האג׳נדה ל-2030 לפיתוח בר קיימא, ו-17 יעדי הפיתוח בני קיימא – SDG (Sustainable Development Goals). בסיכום הפסגה נקבע כי ׳המחויבות לאג׳נדה של 2030 לפיתוח בר קיימא נותרה איתנה. עם זאת, עדיין, העולם לא נמצא בדרך להשגת היעדים הללו.
המשמעות היא ש:
- הרעב נמצא במגמת עלייה;
- ההתקדמות לקראת שוויון מגדרי והעצמת כלל הנשים היא איטית מדי;
- אי השוויון בעושר, בהכנסות ובהזדמנויות גדל במדינות ובתוכן;
- אובדן המגוון הביולוגי, התדרדרות הסביבה, הזרמת פסולת פלסטיק לאוקיינוסים;
- שינויי אקלים וסיכון גובר לאסונות המתרחשים בקצב מדאיג, שיביאו לתוצאות הרות אסון על האנושות.
פעולות אקלימיות
בנושא הפעולות האקלימיות, התחייבו חלק מהמדינות שעד ל-2050 הן יצמצמו את פליטות גזי החממה לאפס נטו. מובילים עסקיים שונים סיפקו פעולות קונקרטיות שיוכלו להתיישר עם יעדי הסכם פריז ולהאיץ את המעבר מכלכלה אפורה לירוקה. וחלק מהמדינות הכריזו על צעדים חדשים ומשמעותיים שנועדו להיאבק במשבר האקלים, כאשר דווקא המדינות הפחות מפותחות היו בין אלו שהבטיחו את ההבטחות הגדולות ביותר.
על האג׳נדה של האו״ם לשנת 2030
יעדי המילניום לפיתוח של האו״ם, ה-MDG (Millennium Development Goals), מתייחסים ליעדים לצמצום העוני הקיצוני בעולם, שעד לפני כשני עשורים היה קרוב ל-40% מאוכלוסיית העולם המתפתח, ומאז, גם בזכות ה-MDG של האו״ם, הוא צומצם בערך בחצי.
האג׳נדה של האו״ם לשנת 2030 יוצאת מתוך הכרה בהצלחתם של ה-MDG, ומתוך הצורך להמשיך ולמגר את העוני. לשם כך אימץ האו״ם את האג׳נדה השאפתנית לפיתוח בר קיימא לקראת 2030, הכולל:
- סיום העוני
- אפס רעב
- בריאות טובה ורווחה
- חינוך איכותי
- שוויון בין המינים
- מים נקיים ותברואה נאותה
- אנרגיה זולה ונקייה
- תעסוקה הגונה וצמיחה כלכלית
- תעשייה, חדשנות ותשתיות
- אי שוויון מופחת
- ערים וקהילות בני קיימא
- צריכה וייצור אחראיים
- פעולות למען האקלים
- החיים מתחת למים והחיים על פני היבשה
- שלום, צדק ומוסדות חזקים
- יצירת שותפויות למען מטרות משותפות
על הסכם פריז
הסכם פריז עוסק באתגר שינויי האקלים. כשמטרתו המרכזית היא לחזק את התגובה העולמית לאיומי שינויי האקלים, באמצעות שמירה על עליית הטמפרטורות העולמיות בהרבה מתחת ל-2 או 1.5 מעלות צלזיוס מעל לרמות הטרום-תעשייתיות.
היום, נראה שהיעדים הכול כך חשובים שהציבו המדינות בכינוסי האו״ם טרם הושגו, מה שמותיר לכם כבוגרי קיימות, שדה נרחב למחקר ולעשייה.
* המאמר נכתב בשיתוף האתר https://sustainabilitystudies.net/